מבוא

עבודתי עוסקת בסיבות להצלחתו או כישלונו של תהליך עלייה לארץ של עולים חדשים. בעבודה אסקור שתי אוכלוסיות עולות מרכזיות מתחילת שנות ה2000 אוכלוסיית העולים מברית המועצות ואוכלוסיית העולים מצרפת.

השאלה שאותה אבדוק היא מדוע חוזרים עולים רבים לארצות מוצאם לאחר תקופה קצרה בארץ. חזרתם של העולים לארצות מוצאם או לארצות אחרות מהווה כישלון של השאיפה שמדינת ישראל תהווה בית לאומי ליהודים ובית בשבילם.

הסיבה שבחרתי בנושא זה היא כי הורי עלו לארץ מארצות הברית, אנו עדים להתגברות האנטישמיות בעולם ואני רואה במדינת ישראל כמקום הטבעי לשהייתו של העם היהודי. באמצעות הסקירה, ניתן יהיה להבין מהם הגורמים המניעים את היהודים לעלות לארץ, ומהם הסיבות שבגללם חלקם חוזר.

​

סקירה ספרותית על עלייה מוצלחת ולא מוצלחת

עליה לארץ ישראל הוא תהליך שהחל מאז הקמת מדינת ישראל ב1948. יהודים מכל העולם חוזרים לארץ אבותם כדי להתיישב בה ולחיות בה. ירידה מהארץ הינה תופעה המוכרת לנו במשך השנים והיא מהווה אכזבה לחלום הציוני של שיבת עם ישראל לארצו. מעבר לכך, הירידה הינה גם כשלון של משרדי הממשלה שאמורים לדאוג לרווחתו של העולה הן מבחינת כלכה, תעסוקה , דיור וחינוך. לאחרונה אנו עדים לתופעה של "ירידה מהארץ" בעיקר בקרב עולי צרפת. עולים אשר לא מצליחים להסתדר בארץ חוזרים לארצות המוצא שלהם למרות שעזבו אותה מסיבות שונות (לעיתים אידאולוגיה, בריחה מאנטישמיות ועוד.)

על פי מסמך שהוגש ח"כ דאז דני דנון ממרכז המדע והחקר של הכנסת עולה כי בעשור הראשון של המאה (משנת 2000 – 2013) היוו עולי ברית המועצות קרוב למחצית מכמות העולים לארץ. המניע העיקרי המוביל יהודים אלה לעלות לארץ הוא מניע כלכלי.הנתונים מראים  שלהרבה יהודים מבריה"מ יש עלייה לא מוצלחת והם יורדים מהארץ. בכתבה שפורסמה באתר החדשות ynet', מתח ביקורת אחד העולים  על יחסם של הממשלה לעולים מבריה"מ , בדבריו הוא אמר שהעלייה לארץ של יהודי בריה"מ לא צריכה להתבסס על מצוקות, אלא על החלטה ערכית הנובעת מזיקה ליהדות ולעם ישראל" . כלומר יהודי בריה"מ הרגישו שהם עוזרים להם לעלות לארץ בגלל מצוקתם ולא רצו להביאם כדי להתחבר למורשתם הדתית ולעזור לקרב אותם ליהדות. לכן הרבה עולים הרגישו שרשויות המדינה מתנהגים כאילו יש על העולים להכיר תודה על שהיא מביאה אותם לארץ, והם הובאו לארץ בחסד ולא בזכות (מהעולים).

בשנים האחרונים בדקו ומצאו שאחד מכל שישה מיהודי בריה"מ שעלה יורד מהארץ. בדקו ושאלו הרבה חברה צעירים שירדו מהארץ מהי הסיבה לירידה, נמצא  שיוקר המחיה הינו  אחד הרכיבים המרכזיים מהם. רוב העולים עובדים, עובדים מאוד קשה ועדיין לא מצליחים לפרנס את עצמם ובני משפחתם. אחת מהעולות אמרה שיכול לקחת לה 9 שנים של עבודה רק כדי לשלם על הבית שבה גרו בה. לכן הרבה מהעולים יורדים מהארץ מכיוון שבארץ שממנה עלו היה להם הזדמנות יותר טובה עם הכלכלה שם. ליזה רוזובסקי, כתבת עיתון הארץ יצאה לבדוק מדוע עוזבים עולי ברית המועצות לשעבר את הארץ. היא מצאה כי הסיבות העיקריות לעזיבה הן פערים אידאולוגיים תרבותיים בין אופי החיים ברוסיה לישראל (לדוגמא, , הקושי להתנתק מהתרבות הרוסית , השפה, המנהגים, אופייה המסורתי של המדינה וכד. )וגם קשיים כלכליים.

בשנת 2016, מצאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי חלה ירידה של כ-7% במספר העולים החדשים לישראל. מנתוני הלשכה עולה שהסיבה לירידה  בעליה היא הטרור בארץ שמעורר פחד בתושבים במדינות אחרות ומונע מהם לעלות לארץ. היהודים  הרגישו שהארץ מסוכנת מידי בשבילם ובשביל בני משפחתם והם מעדיפים לגור במקום בטח.

בשנים האחרונות חל שיפור בכמות העולים המגיעה לארץ וניכרת עליה בנתוני העולים. השיא בעלייה לישראל היה בשנת 2015, עם הגעתם של מעל ל-30,000 עולים חדשים לישראל.  על פי נתוני הלמ"ס רוב העולים כיום מגיעים מצרפת, ולאחר מכ ארה"ב וברית המועצות וכמות מכובדת מאפריקה.

בשנת 2015 לאחר מלחמת צוק איתן הגיעו משפחות רבות למרות המצב הבטחוני ששרר  בארץ. נציגת אחת המשפחות מסבירה על ההחלטה ואומרת "כשהגענו לכאן בתחילת המלחמה, והמצב שנקלענו אליו חיבר אותנו לישראל בצורה חזקה מאוד. אם בעבר צפינו מרחוק במה שמתרחש כאן, עכשיו היינו ממש חלק מזה". הרבה משפחות שעולים ועלו מרגישים ישר חיבור לארץ ומרגישים שזו הארץ שלהם והם מחוברים אליה אפילו על כל קשייה שכרוכים מסביבה.

הרבה מהעולים ישר מתמקמים בעיירות הגדולות כגון תל אביב,רעננה, נתניה וירושלים, מכיוון ששם יש הרבה גיוון של בני אדם ולכן שם יכלו למצוא את הקבוצה המתאימה להם ולבני משפחתם. הרבה מהעולים מסבירים שהעלייה כן כרוכה בקשיים אך ההרגשה של חזרה הביתה מספקת להם המון ביטחון. העולים מרגישים שזה מדינתם ושהם חזרו הביתה. הם מסבירים שהקשיים יכולים להפטר ורק צריך להאמין ולעבוד קשה בהתחלה.

למרות כל האמור על הסיבות האידאולוגיות לעלייתם של העולים מצרפת לארץ, בכתבה שפורסמה באתר החדשות ynet בתאריך 4.5.17  טוען יניב פוהורליס כי כשליש מעולי צרפת חוזרים לארצם לאחר שכילו את כל כספם בארץ. הוא מביא את דבריו של פרופסור שמואל טריגניו, מייסד עמותת דיאולוגיה, עמותה שמטרתה להבהיר את האתגרים האינטלקטואלים של עולי צרפת. טרינגו  טוען כי אחד הכשלונות בקליטת העלייה הזו הוא חוסר ההבנה כי מדובר באוכלוסיה משכילה והם נתקלים בעיקר בקשיים כלכליים מקצועיים. בנוסף, פערים בזהות ובהכרה החברתית שלהם, מקשים על הסתגלותם. בצרפת הם היו יהודים. כאן הם צרפתים.  הוא מסיים ואומר כי יש להכין את העולים החדשים עוד כשהם בצרפת להבדלים בזהות האלה ולפערים שעלולים להיווצר כשיגיעו לארץ.

 

ביבליוגרפיה:

טענה: קליטת עלייה לא מוצלחת ורבים עוזבים את הארץ

https://news.walla.co.il/item/1237483

טענה 3 משפחות מסבירות למה עלו לארץ

https://xnet.ynet.co.il/win/articles/0,14717,L-3107221,00.html

טענה:  למרות עליית האנטישמיות וטרור, ירידה במספר העולים

http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-587004

טענה:  שיא בעלייה לארץ בשנת 2015

http://www.jewishagency.org/he/aliyah-process/content/43011

http://amithaim.com/2012/01/14/mikoom-mehadash-behazara/

רוזובסקי ליזה, מדוע העולים מרוסיה חוזרים חזרה, עיתון הארץ,( 15.4.17)

https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4022846

 

 

 עליה לצורך ירידה? מאמר עמדה

 

העלייה לארץ ישראל החלה לפני למעלה ממאה שנה. יהודים מכל העולם עלו לארץ אבותם והתיישבו בה. העלייה

הכפילה ואף שילשה את אוכלוסיית המדינה הצעירה וסייעה לה לעמוד באתגרים שעמדו בפניה. העולים היוו אחוז משמעותי מהלוחמים בצה"ל והשתלבו בפיתוח הכלכלה בארץ. רוב העולים משתלבים, על אף הקשיים, וקובעים בישראל את מקום מושבם.

אך לא לכולם הקליטה מאירה פנים ובשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של עולים היורדים מהארץ. חבלי הקליטה הקשים לא מותירים להם ברירה והם נאלצים לשוב על עקבותיהם. משפחות שלמות אורזות את מטלטליהן ושוב משנות כתובת, הפעם חזרה למקום שממנו באו ומסתבר ששם היה להם יותר טוב. שם הם יצליחו לפרנס את משפחתם בכבוד, לילדיהם תהיה תחושת שייכות והמשפחה כולה לא תצטרך להתמודד עם קשיי שפה ותרבות.

את הירידה מהארץ עלינו לעצור, זו תופעה שצריכה להיפסק. על המדינה להכיר במצב העולים, לאפשר להם נחיתה רכה יותר ולעזור להם להסתגל לחיים החדשים והמורכבים פה בארץ. ראשית, עליה לבחון מחדש היכן צצות הבעיות בשלבי הקליטה ולנסות לצמצם אותם מראש עד לאפס.

על האזרחים הוותיקים מוטלת האחריות לחבר אותם לקהילות ולתת להם עזרה לפי הצרכים המדויקים להם. ישנו צורך לקיים פעילות קהילתית כדי לתת לעולים אפשרות להכיר את הסביבה האנושית בה הם מתגוררים ולקבל תחושת שייכות. הבונוס מצד הקהילה הוא ביכולת להתחבר ולהכיר יותר טוב, האחד את השני וגם לצאת קצת מאזור הנוחות ולתרום למען הזקוקים לה.

ברמת השלטון המקומי, ערים אשר מתהדרות באחוזי עלייה גבוהים נדרשות לתת את הדעת ולראות היכן ניתן לסייע. שילוט בשפות אחרות, סיוע בירוקרטי, תרגומים למסמכי העירייה, נגישות לאתרים הרשמיים והטבות נוספות יקלו על העולים.

המדינה היא הגוף המעודד עלייה לארץ והיא אף מקצה משאבים רבים עבור מטרה נעלה זו רק שעליה להבין כי הסיוע הניתן לעולים חייב להימשך גם כאן בארץ לתקופת ההסתגלות שנמשכת לפחות שלוש שנים. על המדינה לסייע באיתור מקומות עבודה פוטנציאלים, להכיר יותר בהכשרות המקצועיות שעימם העולים מגיעים ממדינות מוצאם ולהגביר את פעילות האולפנים ללמידת השפה העברית. כאשר העולה יחוש בנוח ובביטחון כלכלי ונפשי יהיה לו קל יותר להתמודד עם שאר המכשולים בדרך.

כחברה בישראל אנו מאבדים הרבה עולים חדשים, שיכולים להיות אזרחים למופת שיתנו תרומה גדולה ומשמעותית לפיתוחה של המדינה. גם במידה ולא, אלו אחינו היהודים ומקומם הוא בארץ ישראל וכל מי שרוצה לעשות עלייה עלינו להתאמץ שחבלי הקליטה שלו יהיו קלים יותר. עלינו למנוע מהחבלים .להסתבך על מנת שהקשרים והקשיים יותרו

והמשך הקליטה יהיה על חבל עבה ויציב.

​

​

​

דיון ומסקנות

הסקירה הספרותית שהבאתי עוסקת בסיבות והגורמים לעלייתם של יהודים רבים לארץ ובמניעים שהובילו את חלקם לעזוב אותה ולחזור לארצם.

ניכר כי המניעים ברובם שונים, בעוד יהודי ברית המועצות בחרו באפשרות לעלות לארץ מכוח חוק השבות והרצון "לברוח" ממשטרו של פוטין תוך ניצול חלון ההזדמנויות שנפתח בפניהם, עלייתם של יהודי צרפת נובעת בשל גל האנטישמיות שעולה בארץ. בשל כך, גם הסיבות לעזיבתם שונות. בעוד העולים מברית המועצות עוזבים בעיקר בשל פערים אידאולוגיים תרבותיים העולים מצרפת נאלצים לעזוב בשל קשיים כלכליים.

אני חושבת שניתן לטפל בפערים אלה על ידי הכנה מוקדמת של העולים לקראת מה הם מגיעים, כמו גם, חינוך לקבלת האחר בקרב האוכלוסיה הישראלית הותיקה. בנוסף, שילוב נכון של אלמנטים תרבותיים בכל תחומי התרבות בארץ יקרב ויצמצם פערים.