מבוא

עבודת החקר שלי עוסקת בשילוב תלמידים עולים במערכת החינוך. בשנים האחרונות אנו עדים לגלי עליה לארץ, בעיקר מארה"ב ומצרפת. למרות שגורמי השלטון מעודדים עליה והעולים זכאים להטבות רבות, במערכת החינוך נראה כי מתקשים להתמודד עם שילוב העולים.

הבעיה של ידע ושילוב נכון של עולים במערכת נובעת מקשיים ארגונים ולימודיים יחד עם הקושי החברתי.

בחרתי בנושא זה, מכיוון שאני בעצמי עליתי לארץ והייתי צריכה להתמודד עם הקשיים. אני חושבת שצריך להעלות את המודעות של הקשיים שאנו כעולים חדשים חווים, ולהבינם ולהיות רגישים יותר לאוכלוסיית העולים, דבר שיגרום להתסתגלות טובה יותר של כולנו.

 

קליטת עליה בחינוך- סקירה ספרותית

 

המאפיין הבולט במדינת ישראל הוא היותה מדינה קולטת עולים שבאים ממגוון רחב של מדינות עם שפות אם שונות. מערכת החינוך היא המקום הראשוני ולעיתים גם המרכזי בו נפגשים ילדי העולים עם בני גילם ודומים להם מהחברה הישראלית , ילדי העולים המשתלבים במערכת החינוך הישראלית נאלצים להשתלב וללמוד את המקצועות השונים בעברית. הוראת השפה העברית והוראת מקצועות החינוך לתלמידים שלא נולדו בארץ ועברית היא לא שפת אם שלהם ,דורשת מומחיות רבה.

 

חוזר שפורסם על ידי אגף מידע ופרסום של משרד העלייה והקליטה (2016) וחוזר מידע למנהלים  מפרט את דרכי הסיוע של בתי הספר לתלמידים העולים. הוא מונה מספר דרכים-

מההיבט ארגוני- הכנה לצוות החינוך לפני קליטת העולה הערכות מתאימה למידת נהלים והנחיות לקראת המפגש עם העולים.

מההיבט לימודי- הוראת העברית כשפה שנייה, שיפור השפה ומעקב אחר התקדמותם של העולים.

מההיבט חברתי- לעזור לעולים בשילוב חברתי.

מההיבט תרבותי- ללמד את העולים מורשת יהודית, דמוקרטית ואקטואליה רב תרבותית.

 

קליטת העולים במערכת החינוך נעשית גם ע"י סיוע בתחומים שונים כמו:

1. סיוע כספי- הממשלה ממנת לבתי הספר כסף כדי לעזור לעולים לשלם חלק מהוצאות החינוך .

2. סיוע לימודי- משרד החינוך מקצה לבתי הספר שעות תיגבור נוספות לתלמידים העולים ומספר השעות הוא ביחס לזמן עליתם, מאיפה עלו ושלב החינוך. בשעות אלו הם לומדים את השפה ומשלימים פערים במקצועות אחרים.

3. התאמות בבחינות הבגרות- העולים החדשים חייבים להיבחן בבחינות הבגרות כמו שאר התלמידים אך המטרה לסייע להם עם פערי שפה ובקושי הלימודי הם מקבלים התאמות מיוחדות. סוג ההתאמות תלוי בזמן עליתם, מאיפה עלו וגיל העלייה. ההקלות אותם הם יכולים לקבל הם: תרגום הבחינה, תוספת זמן, תוספת ניקוד, העלמות משגיעות כתיב, שימוש במילון ולפעמיים אפילו תתאפשר בחינה בע"פ.

 

למרות כל העזרה והסיוע האלה נראה כי רבים מהתלמידים העולים נקלים בקשיים לימודיים.

יעל גור, אפרת מס וריטה סבר טוענות כי אחת ההשלכות של העובדה הוא שהחומר נלמד  בעברית שהיא אינה שפת אמם היא שהתלמידים העולים מגיעים להישגים נמוכים ובעקבות כך נתפסים לעתים כתלמידים חלשים וכחסרי יכולות הנדרשות ללמידה. ההישגים הנמוכים האלה לא תמיד מיוחסים למצב המורכב של מעבר בין תרבויות ובחיפוש אחר פתרון מתאים ללומדים , לטענתן  בעזרה הניתנת לתלמידים העולים יש נטייה לגייס כלים שפותחו עבור תלמידים מתקשים שאינם עולים ולא בגישור פערים בין תרבותיים. גם התמחות והתמקצעות בתחום "הנחלת הלשון" מתמקדת בעיקר בהקניית קריאה וכתיבה בעברית ופחות בעבודת המורים בקשת מקצועות הלימוד האחרים.

על פי דוח מחקר על הישגים לימודיים של תלמידים עולים החוקרים מדגישים שבולט במיוחד חוסר המקצועיות וההכשרה של מורי המקצועות השונים בכל הנושאים הקשורים להוראה לתלמידים עולים. כלומר ההכשרה והליווי השגרתי אינן מספקים את הכלים המאפשרים למורים ולמצות את מקצויעתם ולהביא את הלומדים העולים להישגים סבירים. 

החוקרות מציעות מודל הדרכה למורים בראייה בין תרבותית שיישומו הוביל להצלחה בשיעור היכולות הלימודיות של מורים המלמדים עולים.

 

בנוסף למאמץ בלימוד העברית ובהשתלבות יש לאפשר לעולים להשתמש בשפת האם שלהם גם בסביבת המוסד החינוכי. הכשירות הלשונית של התלמיד בשפת אמו מסייעת ותורמת לפיתוח הכשירות הלשונית שלו בשפה העברית ואסטרטגיות הקריאה והחשיבה שהילד שהוא משתמש בהם בקריאה בשפת האם תעזור לו גם בשפה העברית. שימוש בשפת האם של התלמיד העולה בבית הספר מבטאת גם כבוד והערכה לזהותם ולתרבות מוצאם וזה מייסע להם בחיזור הדימוי העצמי שלהם והקשר שלהם למשפחתם. יש לזה חשיבות חינוכית גם כי יש להעניק כבוד לשפות אחרות ולמגוון תרבויות

כדי לאפשר לתלמידים העולים להשתמש בשפת אמם יש לנהוג בדרכים האלה:

*יש להבטיח את הימצאותם של מילונים דו-לשוניים וספרי עזר ועיון בשפות הקריאה של הילדים ולאפשר להם להשתמש בהם.

* יש להבטיח את זמינותם של ספרי קריאה בשפת ארץ המוצא של הילד.

* בזמן שהילדים קוראים בכיתה, או כשמתנהלת עבודה עצמית, יש לאפשר לילדים העולים שאינם שולטים עדיין בשפה העברית לקרוא בשפתם.

יחד עם זאת, ההוראה והשיחה הפומבית בכיתה בין המורה לתלמידים ובינם לבין עצמם יתקיימו, כמובן, בעברית.

 

המאמרים מתייחסים גם לשילובם של עולי אתיופיה במערכת החינוך. המשרד רואה חשיבות בהעלאת ההשיגים של תלמידים ממוצא אתיופי.. לעולי אתיופיה יש ידע אורייני בעל-פה אך חסר להם ידע אורייני כתוב. בעקבות זה קשה להם גם ללמוד שפה חדשה כי חסרות להם אסטרטגיות הקריאה והחשיבה. כמו כן ההבדל בין תרבות ארץ המוצא שלהם לבין התרבות המערבית הרווחת בארץ גדול, ולכן נדרשים להם זמן ומשאבים גדולים  יותר להשתלבות במערכת החינוך. משום כך הוכנו עבורם תכניות מיוחדות לקליטתם במערכת החינוך ובלמידת השפה העברית.

דו"ח הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת ממאי 2017 מציין כי קיים פער של 23% בשיעור מקבלי הזכאות לתעודת בגרות בין יוצאי אתיופיה לעומת יתר האוכלוסיה. בנתוני הדו"ח עולה כי

בשנים אחרונות חל שינוי במגמה וכיום יש פחות מסגרות חינוך שבהן שיעור התלמידים ממוצא אתיופי גדול, אך עם זאת מצביעים גורמים שונים על כך שעדיין קיימת "הפרדה סמויה" במוסדות חינוך מסוימים, ובהם כיתות ומסלולי לימוד נפרדים לתלמידים יוצאי אתיופיה. בנוסף, מציין הדו"ח כי קיימים פערים (לטובת הבנות) בין בנים ובנות ממוצא אתיופי בהישגים. בסיכום דו"ח הועדה ישנה התייחסות רק לעובדה שעל הרשויות המקומיות ומשרד החינוך למנוע מצב של גטאות. לא היתה התייחסות לשיטות לימוד ותוכניות שיקדמו הישגים.

 

ביבלוגרפיה:

משרד העלייה והקליטה

http://www.moia.gov.il/Publications/talmid_he.pdf

הוראת עברית כשפה שנייה לילדים ולנוער עולים

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/59185B91-0677-414E-A628-4B5EFEA339F0/87101/OrahatEvrit.doc

מידע למנהלים- הקליטה בבית הספר

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Olim/MeidaVehanhayot/HaklitaBeBeitHasefer/ThalichyKlita.htm

אוכלוסיות מיוחדות- קליטה והשתלבות של תלמידים עולים ותלמידים תושבים חוזרים

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/1/1-7/HoraotKeva/K-2012-3b-1-7-7.htm

קשיי עולים

http://www.alonschool.com/mikzot/history/text/forcedownload.asp?fileToDownload=11_d_2.doc

סיוע לעולים חדשים במימון הלימודים

http://www.alonschool.com/mikzot/history/text/forcedownload.asp?fileToDownload=11_d_2.doc

קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך - מאמר מתוך אתר הכנסת

https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03098.pdf

 

שילוב עולים במערכת החינוך אתר הכנסת

www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2010-12-15.rtf

 

סיכום דו"ח הועדה המיוחדת לזכויות הילד מאי 2017

http://m.knesset.gov.il/Activity/committees/Children/News/pages/165217.aspx

​

צריך רפורמה בחינוך מתי תקלטו? מאמר עמדה

ישראל מחזיקה בתואר מדינה קולטת עליה במימדים גדולים. רוב העולים מגיעים מטעם חוק השבות האומר שכל יהודי, בן של יהודי, נכד של יהודי ובן זוגו יכולים לעלות לישראל ולקבל אזרחות מלאה. היהודים שעולים לארץ מהגלות עולים ממגוון מקומות, תרבויות ושפות. המכנה המשותף בין כולם הוא היותם יהודים ציונים הרוצים לחזור לארץ אבותם.

העלייה לארץ כרוכה בקשיים רבים כמו מעבר תרבות, שפה חדשה, קושי במציאת עבודה ובית. לרוב העלייה לארץ כוללת גם עזיבת בני משפחה וחברים וקליטה במקום חדש ושונה. ילדים קטנים שעולים צריכים להתחיל בית ספר או גן חדש, בלי חברים מוכרים ובלי ידע של השפה העברית, דבר המקשה על התקשורת הבסיסית עם ילדים אחרים.

התלמידים העולים צריכים לשבת בשיעורים מבלי להבין את תוכן השיעור כנדרש ולהיבחן בשפה שאינם בקיאים בה. תוסיפו לכך גם את הקושי החברתי שנובע מהכל יחד. בעקבות הקשיים האלו העולים מגיעים להישגים נמוכים, שאינם משקפים את רמת האינטליגנציה שלהם.

בעקבות הפער הלשוני התלמידים העולים נקשרים באופן כמעט אוטומטי לילדים מאותה ארץ מוצא וכך נגרם פילוג מובהק בכיתה וחוסר הגיבוש מורגש היטב במרקם החברתי בבית הספר.

העולים מהווים אחוז גדול מן האוכלוסייה בישראל ועוד היד נטויה. מדינת ישראל מחויבת לתמוך בקבוצה זו וההשקעה חייבת לבוא לידי ביטוי בייחוד בתחום החינוך המגדל את דור העתיד. סיוע בלימוד השפה העברית ותמיכה פרטנית בתלמידים, גם במקצועות אחרים, תקפיץ אותם קדימה ותשמור על הישגיהם הלימודיים, חרף הפער הלשוני.

לכל תלמיד יש את הזכות להצליח בלימודים ולעולים מגיע תגבורים נוספים, הקלות שונות בבחינות ותמיכה מיוחדת מצוות החינוך כדי שתהיה להם היכולת השווה להצליח. חוץ מהתמיכה הלימודית גם התמיכה החברתית הכרחית. גיבוש הילדים בכיתה, בין העולים ובין ילידי הארץ עוזרת לכולם להתפתח ושני הצדדים יוצאים מכך מורווחים.

הילדים הצברים יכולים ללמוד מערך הקליטה והערבות ההדדית, הרי כל אחד היה או יהיה חדש במקום כלשהוא בשלב מסוים בחייו. על הדרך הם גם יקבלו טעימה מתרבויות שונות וחשיפה לחברים חדשים ממקומות שונים בעולם. לדעת לקלוט נכון את העולים זו משימה מאתגרת שגם לחברים בכיתה וגם לצוות החינוכי יש חלק גדול בהצלחה או חלילה בכישלון.

כמדינה עם הרבה עולים אנו צריכים לקבל אותם בזרועות פתוחות ולעזור להם להיקלט באופן הכי מיטבי שאפשר. מגיע להם להצליח בדיוק כמו כל אחד אחר. לכן העזרה והתמיכה מהמדינה היא קריטית אך לא פחות מכך, תפקידנו, האזרחים הקטנים, הוא לעשות מעשים קטנים שיחד יחברו לעשייה גדולה שממנה תצמח ההצלחה.

אז בפעם הבאה שיש לכם בכיתה תלמיד עולה חדש או שמעתם שהגיעה משפחה לשכונה שעשתה עלייה, תפסיקו לדבר עליהם או לרחם עליהם מהצד פשוט תקלטו אותם!  כשמשקיעים בקליטה הדברים נטמנים היטב ויוצאים ניצנים ? 

?aשיצמחו לכדי ענפים איתנים ויפריחו את המדינה קדימה. מה, עוד לא קלטתם

​

​

דיון ומסקנות

. עבודת החקר שלי עסקה בנושא חינוך ושילוב נכון של עולים במערכת החינוך.

כדי ליצור שילוב טוב של העולים החדשים, יש חשיבות גבוהה לתוכנית הלימודים ודרכי ההוראה שילמדו בבתי הספר.

הבעיה כיום היא שצוות המורים אינו מוכשר ללמד ילדי עולים ובכך, נוצרים פעמים רבות פערים לימודיים הגורמים ליד להיכשל, ומשפיעים על שילובו בחברה.

לאחר חקירת הנושא הגעתי למסקנה שחשוב שמורים וקובעי מדיניות במשרד החינוך יבינו מה הם הגורמים לשילוב  נכון של עולים, ויפעילו תוכניות שילוב מתאימות לכל אוכלוסיה. כך ילדי העולים יהיו מרוצים מהעליה, ירכשו חברים רבים יותר, ועצם שילובם הטוב, יכול להשפיע על שילוב הוריהם וימנע  עזיבה של עולים את הארץ,