מבוא

עלייה לארץ הוא מונח המציין את הגעתם של יהודים לארץ על מנת להשתקע בה ולחיות בה את חייהם. המונח עלייה מציין ביטוי עצמי של  מחוייבות האדם כיהודי לארצו.

כבת לעולים חדשים שעשתה עייה לארץ בעצמה, בחרתי בנושא זה הקרוב לליבי. אני חושבת שעל ידי העבודה ופרסומה יבינו יותר את מה שעברתי אני ומשפחתי ומה שעוברים עולים אחרים ומודעות זו תגביר את היחס הטוב לעולים בארץ.

 

סקירה ספרותית

עליה היא ללא ספק אחד הגורמים החשובים ביותר לגדילתה של האוכלוסייה בישראל, והיא אמורה להיות אחד מהנושאים החשובים שעומדים על סדר יומה של ממשלה בישראל. אך למרות כל זאת, הרשת החברתית מלאה באתרי מידע וסיוע לעולים המסופקים על ידי ארגונים ועמותת שונות.

משרד העליה והקליטה הוא המשרד שאחראי על ביצוע המדיניות של הממשלה בנושאי קליטת עליה. המשרד הוקם לאחר מלחמת ששת הימים בעקבות גלי עליה גדולים שהגיעו לארץ לאחר המלחמה. מתפקידי המשרד לעקוב ולסייע לעולים משלב ההתארגנות הראשונית ועד להשתלבות המלאה בחיים בישראל. על המשרד לתת לעולה את הכלים הטובים ביותר עבורו להשתלבות טובה בחברה הישראלית. בשל האופי השונה של העולים מהארצות השונות על המשרד גם לדאוג ולהתאים לכל אוכלוסייה עולים את הדרכים להשתלבות מירבית בחברה.

על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 על משרד הקליטה להעביר תקציבים לרשויות המקומיות ואלו, אמורות לדאוג להשגת היעדים בנושאי קליטה. הדו"ח מציג ליקויים רבים בתהליך. ביניהם: קביעת סכום התמיכה לכל רשות אינו מביא בחשבון פרמטרים שונים שלהגדרת קהל היעד ובפועל יש פער בין שיעור התמיכה ברשות לבין מספר העולים. קיים חוסר הלימה בין מספר העולים ברשות לבין מספר המשתתפים בתוכניות המשרד ואין בקרה ובחינה של הסיבות למיעוט המשתתפים, גם בחינוך הבלתי פורמלי קיימים ליקויים ובפועל בתוכניות המתוקצבות לילדי עולים משתתפים ילדים שאינם נכללים בקטגוריה הזו. בסיכום הדו"ח מודגש כי המשרד תומך בעולים הנמצאים בארץ גם מעל 25 שנה ובכך לא שם את עיקר המשאבים בפיתוח תוכניות ומעקב אחר עולים חדשים שהגיעו בשנים האחרונות דבר שאינו מבטא את השונוי שחל באוכלוסיית העולים (בעבר עולים ממדינות אתיופיה, ברית המועצות, וכיום עולים ממדינות צפון אמריקה וצרפת).

בישבה בועדת הקליטה שנערכה בכנסת בשנת 2004, ומטרתה היה להוכיר תודה לארגונים הפועלים בהתנדבות למען עלייה, ציינה היו"ר אז, ח"כ קולט אביטל, את התפקיד החשוב שלוקחים ארגוני המתנדבים הנ"ל בקליטת העולים ובהיותם גשר מקשר ביניהם לבין משרד הקליטה. באותו דיון, הועלה גם נושא תיקצוב עמותות ואגונים אלה. הועלה נושא הקיצוץ בתקציבים והצורך של העמותות והארגונים לגייס כספים מכספי תורמים. בנוסף, הועלה בועדה נושא ההכשרה והליווי של העולים בתחומי תעסוקה. הועלתה הטענה כי משרדי הממשלה לא עושים די כדי לתמוך ולעזור לעולים.בנוסף, הועלה נושא הפערים התרבותיים שהעולים חווים. לא דווחו על החלטות בוועדה.

בנובמבר 2005 קיבלה הממשלה החלטה להכיר ולתמוך תקציבית בארגונים לעידוד העלייה. ב–28 בדצמבר, בין האירוע המוחי הראשון שתקף אותו לשני, חתם שרון על “המבחנים למתן תמיכות” לארגונים לעידוד עלייה.  בכך החל בעצם קשר ממוסד בין הארגונים לממשלה.

מועצת ארגוני העולים (MIO) הינה עמותה רשומה המאגדת, מייצגת ומתאמת את פעילותם של 22 ארגוני העולים, המעניקים מגוון שירותים חיוניים לאלפי עולים חדשים מ- 65 ארצות מוצא שונות מרגע הגיעם ארצה ועד לקליטתם המוצלחת בחברה הישראלית. 
עיקר עבודת הארגונים המסונפים למועצה מתבצעת באמצעות כ- 18,000 מתנדבים ,עולים וותיקים ברובם, שפרושים ב- 184 לשכות שירות ברחבי הארץ, ונעזרים בצוות מנוסה וחדור תחושת שליחות המונה כ- 40 רכזים מקצועיים.  באתר הארגון רשימה ארוכה של עמותות וארגונים העוזרים ותומכים לעולים בשלבי העליה השונים. הארגונים הרבים פועלים כולם למען מטרה אחת. עידוד עלייה וקליטה קלה. אך, אולי דווקא ריבוי הארגונים והעמותות הוא זה שמקשה על הסדרה אחת של חוקים והטבות למען עולים?

 

​

ביבלוגרפיה:

משרד העליה והקליטה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94

משרד העלייה והקליטה - תמיכות בפעולות לקליטת עולים בקהילה ומינויים במשרד העלייה והקליטה, דוח שנתי 66ג, התשע"ו-2016

 

http://www.mako.co.il/special-love-israel/articles/Article-d54217053d69451006.htm

 

http://bneiakiva.org.il/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%91/

http://www.jewishagency.org/he/aliyah

https://www.haaretz.co.il/magazine/1.1845216  העמות הפרטית שהפכה למונופול על העייה מארה"ב הארץ, 19.10.2012

 

מאמר עמדה – שיתוף פעולה של משרד הקליטה עם ארגוני עולים

מדינת ישראל כמדינת רווחה שאחד מהיסודות עליה היא בנויה היא היותה מקום ובית לכל יהודי העולם רואה חשיבות רבה בקליטת העלייה אך בפועל, עולים רבים מגיעים לארץ דרך עמותות וארגונים פרטיים המסייעים להם בתהליכי הבירוקרטיה והקליטה הקשים. האם ריבוי ארגונים הוא דבר שתורם למערכת הקליטה או אולי הוא דוקא מסרבל את העבודה ומונע חלוקת תקציבים נכונה.

לדעתי חשוב שיהיו ארגונים שמתמחים בעלייה לפי סוג האוכלוסיה ומקום המגורים בחו"ל. העולים שמגיעים לארץ, זקוקים לעזרה ולתמיכה שמתאימה במיוחד להם. עולה חדש בעצם עוזב את הכל כדי לעלות לארץ ישראל ולהגשים אחרי החלום שלו.  רוב העולים עוזבים מדינות מפותחות וזה לוקח הרבה כוח לקום מהמדינה שבה הם נולדו וחיו ולעבור למקום אחר. לכן לדעתי מהסיבות האלה מגיע לעולה זכויות גם בתחום החינוך וגם לעזור לו  בתחום הכספי כדי שיהיה לו יותר קל.  ארגונים התנדבותיים המורכבים מעולים ותיקים שחוו את התהליכים כבר בעצמם והצליחו להשתקע בארץ ולהתאקלם בה, מבינים טוב יותר את הצרכים של העולים. הם מכירים את השפה והתרבות ממנה הגיעו העולים ויכולים לעזור לגשר על הפערים האלה. בגלל המגוון של הארצות מהם עולים יהודים לישראל יש צורך בהכוונה מיוחדת לכל אוכלוסיית עולים על מנת להתגבר על הפערים התרבותיים כמו גם על אלה החברתיים.

על המדינה לעזור לארגונים אלה, לתקצב אותם, ועבוד איתם בשיתוף פעולה, שכן, שיתוף פעולה שכזה, יכול להוביל לשילוב טוב יותר של עולים ולקירוב בין עולים חדשים לותיקים.

​

דיון ומסקנות

בעבודתי זו סקרתי את הקשר בין משרד הקליטה לבין ארגונים התנדבותיים התומכים בעולים חדשים החל משלב ההחלטה ועד שלב ההתאקלמות.

העבודה סקרה את תפקידיו של משרד הקליטה ואת הסיבות להקמת ארגונים וולנטריים המעודדים עלייה. לאור המצב, בשנת 2005 נוצר קשר בין משרדי הממשלה לעמותות וארגונים אלו, וכיום העמותות והארגונים נהנים מתקציב מסויים מהממשל. מה שמסדיר את פעילותם כחלק ממדיניות הממשלה.

נושא זה חשוב לי בגלל שאני בת למשפחה של עולים לארץ וחוויתי את הקשיים האלה וב"ה אני ומשפחתי נקלטנו היטב בארץ. אני חושבת שנושא העלייה צריך להיות אחד מהדברים החשובים בהם צריכה הממשלה להתעסק בגלל שעלייה תורמת למדינה גם מבחינה דמוגרפית וגם מבחינה כלכלית ומחזקת את הציונות.