שמי טליה פרולינגר ותפקידי בעבודה הוא העורכת של הסרטונים. בחרתי להיות חלק ממגמת תקשורת מכיוון שמאז שאני קטנה אהבתי לצלם ולערוך סרטונים. לכל בני משפחתי הייתי מכינה סרטון קטן וקצר ליום הולדת שלהם. החלטתי להצטרף למגמה כדי ללמוד ולחקור עוד דרכים לערוך ולצלם סרטונים. אני ומשפחתי עלינו לארץ בשנת 2005. העלייה שלנו הייתה כרוכה בהרבה דברים טובים אך בנוסף בקשיים ולכן רציתי להביא מודעות על קשיי עליה. עליה לארץ הוא דבר מאוד ייחודיי ומדהים אך נכלל איתו הרבה קשיים וסרטונים שלנו מציגים את שני ההיבטים. האתר שלנו הוא אמצעי למסר חברתי. המסר החברתי שאנחנו מציגות, הוא שעולים נכללים בהמון קשיים בעלייתם ולרוב אנשים לא מודעים לכך. עלייה כרוכה בקשיים חברתיים, כלכלים ופוליטיים. רצינו להראות שיש הרבה טובים בעלייה לארץ אך גם הרבה קשיים. כאיש תקשורת האתגר האמיתי הוא לוודא שכל המידע שאנו מביאים הוא נכון ואמיתי. כאיש תקשורת צמריך תמיד להקשיב לבסיס, כלומר לא להסתמך על שמועות או כתבות מהאינטרנט. לכן איש תקשורת תפקידו מאוד אתגרי כי הוא צריך לוודא שהמידע שלו אמיתי.
התמונות שבחרנו לצרף לכתבות הם תמונות שלנו בפעולה בזמן אמת. בתמונות רואים אותנו בתהליך של הראיון או המשאל רחוב. לא היינו צריכות להשתמש בתוכנות כדי לערוך את התמונות מכיוון שהמטרה שלנו הוא להראות את המצב בזמן אמת בלי שינויים.
תאור אופן הצילום והעריכה של כל אחת מכתבות הוידיאו:
באופן עקרוני בגלל אופי של הדמוקרטי של הסרטונים, נעשתה שימוש בשני טכניות של צילום. ראשון צילום הראיונות נערך במצלמה על החצובה. שניים צילום סיטואציות נערך בצילום ללא חצובה על מנת לצאת תחושה של אותנטיות ולהארות שהצילום מתעד התרחשויות אמיתיות ולא מבוימות.
סרטון העמדה צולם בחדר תקשורת באמצעות מסך ירוק. צילמנו את הסרטון ב2 מצלמות מ2 זוויות שונות כדי למנוע JUMP CUT וכדי לגוון את הסרטון.
סרטון עמדה: הפקנו סרטון עמדה מכיוון שרצינו להביע את עמדתנו בדרך מגוונת.
סרטון על קליטת עלייה בחינוך: הוא סרטון תדמית שמשקף עזרה של מערכת החינוך עם קליטת עלייה.
סרטון על חיילים בודדים: סרטון זה התחיל כסרטון צבע על הבית של בנגי שהוא בית לחיילים בודדים. אך כאשר חקרנו ולמדנו על הבית גילנו שיש בעיה רחבה בקרב החיילים הבודדים ולכן החלטנו לראיין חיילים בודדים שבצבא או אחרי צבא. לכן הסרטון שלנו הפך הפך לסרטון תחקיר על מצבם של חיילים בודדים.
שני סרטונים האחרונים הסרטון של נפש בנפש והסרטון של צביה הרצליה הם סרטוני כתבות צבע. סרטון כתבת צבע הוא סיקור של כתב באמצעי התקשורת שמשלבת עובדות עם סיפורים אנושיים וחושפת אותנו להיבטים חדשים.
סרטון משאל רחוב: הוא סרטון משאל רחוב שבוא שאלנו את תושבי רעננה את עמדותם לגבי עלייה. סרטון זה צולם ע"י מצלמה אחת.
אנשים יצפו בסרטונים שלנו מכיוון שהם סרטונים המשקפים את מצבם של העולים בארץ, שהם אחוז גבוה מאוד האזרחי המדינה. רוב האזרחים פה במדינה, הם עולים. כלומר שסבים \ הורים שלהם עלו לארץ והיו גםן עולים. לכן בעיית העולים מתייחסת לרוב האזרחים של המדינה ולכן ישמחו לקבל עוד מידע על מצב ה עולים בארץ. מכיוון שבשנים האחרונות עלה אחוז העלייה, העולים בעצמם ישמחו לדעת שי אנשים אשר מכירים בקשיהם ורוצים לעורר את המודעות לכל אזרחי המדינה.
הסרטונים ערוכים בצורה אותנטית ופיקנטית, כלומר הוא לא סרטון דמוקרטי רגילך. אלא מציג בסרטון ויזואלים.
העבודה עצמה בהתחלה לקחה הרבה זמן מכיוון היינו עדיין בתחילת הדרך לא היינו כלכך בקיעות בשימוש התוכנות והכתיבה. ואחרי קצת זמן למדנו על התוכנות יותר לעומק והצלחנו לערוך ולכתוב בצורה הכי טובה. כל אחת מחברי הקבוצה לקחה על עצמה תפקיד וכך מילאה את תפקידה. בנוסף כאשר היא בייימה את תפקידה או התפנה לה זמן היא עזרה לאחרות וכך כולנו הינו חלק מהעבודה. לדעתי העבודה בקבוצה כאן היתה מעודפת על עבודה אינדבודיאלית, מכיוון שכל בת בקבוצה לקחה על עצמה חלק וכך הצלחנו לסיים בזמן. אם העבודה היתה אינדיבדואלית, הבת הייתה מתחת להרבה לחץ ולא הייתה מצליחה לסיים עבודה לבד. העבודה בקבוצה גם עזרה מבחינה רגשית, כי כל בת תמכה אחת בשנייה והצלחנו לסיים ביחד את העבודה במצב רוח טוב. החלק שלי בעבודה הית העריכה והצלמת, ותפקיד זה מאוד עזר לי להבין על הרבה זוויות צילום נכונות ועל דרכי עריכה. אני בטוחה שידע זה יעזור לי בעתיד ויקדם אותי.